איתור בכירים בביוטק וטיפולים מתקדמים

במבט למחצית השנייה של העשור, מבנה התגמול משקף תחרות ממוקדת על ניסיון קליני, תפעולי ורגולטורי מוכח. מנהלי מחקר ופיתוח בכירים, סמנכ"לי רגולציה ומנהלי פעילות ותיקים משתכרים לרוב בין 40,000 ל-60,000 שקלים בחודש כשכר בסיס בחברות מבוססות, כאשר בתאגידים רב-לאומיים רמות השכר נוטות להיות גבוהות יותר. בחברות ציבוריות מקובל לשלב רכיב משתנה המהווה לעתים 20 עד 30 אחוזים מהשכר השנתי. בנוסף, קיימת פעמים רבות פרמיה גיאוגרפית מסוימת במטרופולין תל אביב ואזור חיפה, המשקפת את ריכוז מרכזי המחקר והפעילות באזורים אלו.

היתכנות המסחור המקומית לתרופות חדשות נשענת במידה רבה על מדיניות הרישום במשרד הבריאות ועל עדכוני סל הבריאות. הפניית תקציבים לטיפולים מתקדמים ולאונקולוגיה מעודדת חברות לגייס רוקחים קליניים, מומחי גישה לשוק ובכירים המסוגלים לפעול בממשק ישיר מול ספקי שירותי בריאות. במקביל, שאיפת החברות המקומיות לאשר טיפולים בשווקי יעד בחו"ל מייצרת דרישה קבועה למנהלי רגולציה בעלי הבנה אסטרטגית וניסיון מעשי בהגשות לגופי תקינה בינלאומיים.

מגמת הדיגיטציה של תהליכי הפיתוח מעוררת ביקוש למנהיגות המשלבת ידע קליני עם הבנה טכנולוגית מתקדמת. ניכר צורך גובר במדעני נתונים קליניים ובמנהלי ביואינפורמטיקה המסוגלים ליישם כלי בינה מלאכותית במסגרת מחקרית. במקביל, ככל שמוצרים עוברים משלב הפיתוח לייצור מסחרי, מורגש מחסור במנהלי תפעול בכירים, במומחי תהליכים ביולוגיים ובמנהלי הבטחת איכות שיוכלו לבסס שרשראות אספקה בסטנדרטים גלובליים.

תעשיית הביוטק המקומית מפוזרת במספר אשכולות מרכזיים. תל אביב וחיפה מרכזות חלק משמעותי ממרכזי הפיתוח של חברות בינלאומיות וגדולות, בעוד שירושלים ורחובות מתפקדות כמוקדי פעילות בסמיכות לאוניברסיטאות ומכוני מחקר. הקרבה למוסדות אקדמיים מסייעת בגישה לכוח אדם מדעי, אך מייצרת תחרות אזורית ישירה על מנהלים מנוסים. ארגונים הפועלים מחוץ למוקדים אלו נדרשים להציע מבני שכר גמישים וסביבות עבודה תחרותיות כדי למשוך הנהגה איכותית.

לנוכח אי-הוודאות סביב קצב זרימת מדענים ישראלים החוזרים מחו"ל והמגמות בהשקעות במחקר בסיסי, חברות נדרשות לתכנון ארוך טווח של שדרת הניהול. גישה זו כוללת הרחבת תחומי החיפוש למועמדים בעלי כישורים משיקים ממגזרים אחרים, ואיתור אקטיבי של מנהיגים עסקיים ומדעיים שאינם מחפשים עבודה באופן פעיל. בניית עתודה ניהולית יציבה מראש מאפשרת לארגונים רציפות במעבר בין שלבי המחקר הרגישים לשלבי המסחור.

פערים ניהוליים הופכים לקריטיים בנקודות תפנית אסטרטגיות, כגון המעבר ממחקר פרה-קליני לניסויים מתקדמים בבני אדם, סבבי גיוס הון מאוחרים, או שלבי ההתארגנות להשקה מסחרית. חוסר בניסיון מתאים בשלבים אלו עלול לעכב אישורים רגולטוריים ולפגוע באמון המשקיעים. היערכות מוקדמת לבניית שדרת ההנהלה נועדה להבטיח את כניסתם של בכירים בעלי בשלות עסקית וניסיון מוכח בניהול סיכונים בשווקים בינלאומיים, לרוב בטרם ההגעה לצמתי הכרעה אלו.