סקטור ה-AI של באר שבע בפריחה. אבל צינור הכישרון שלו דולף מהמקור.

כוח העבודה של באר שבע בתשתיות AI ונתונים צמח ב-18% משנה לשנה עד 2024, עם אלפי משרות חדשות בלמידת מכונה, אבטחת סייבר ותפעול נתונים. פארק גב-ים הנגב לטכנולוגיות מתקדמות מארח כיום 190 דיירים פעילים. Dell, אלביט מערכות, Deutsche Telekom ו-PayPal מפעילות כולן פעילויות משמעותיות של מו"פ או אנליטיקה מהעיר. לפי כל מדד צמיחה, מדובר בשוק שנע במהירות.

אלא שהמספרים הללו מסתירים בעיה מבנית. אוניברסיטת בן-גוריון מוסיפה 800 בוגרי מדעי המחשב ומדעי הנתונים מדי שנה. רק 35% מהם עדיין בנגב כעבור שלוש שנים. היתר היגרו לתל אביב או עזבו את ישראל לגמרי. העיר מייצרת כישרון מחקרי בקנה מידה גדול — ומאבדת את רובו לפני שהוא מגיע לרמת הניסיון שהמגזר הפרטי זקוק לה ביותר. התוצאה: שוק שבו הביקוש למהנדסי AI מנוסים עלה ב-34% בשנה החולפת, בעוד ההיצע צמח רק ב-12%.

להלן ניתוח מעמיק של סקטור ה-AI ותשתיות הנתונים בבאר שבע לשנת 2026: מדוע השוק צומח, היכן בדיוק נוצר צוואר הבקבוק בכישרון, מהי דינמיקת השכר, ומה חייבים להבין ארגונים המגייסים בשוק הזה על הקשר עם מועמדים שאינם מחפשי עבודה.

האקוסיסטם של באר שבע ב-AI: מה קיים ומה חסר

אקוסיסטם הטק של באר שבע מתואר לעיתים קרובות במונחים שאפתניים. המציאות ספציפית יותר, ופחות מאוזנת ממה שהנרטיב מרמז. נכון לתחילת 2025, מרכז הטק בעיר מעסיק כ-12,400 מקצוענים בתחומי AI, אבטחת סייבר ותשתיות נתונים. מתוך 190 הדיירים בAI וטכנולוגיה, 34% מזוהים כחברות בתחום AI או אנליטיקת Big Data. עוד 12% מפעילות מרכזי נתונים פרטיים או שירותי תשתית ענן.

נקודות החוזק

המוסדות המעגנים הם אמיתיים ומשמעותיים. מחלקת מדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון ומרכז המחקר לאבטחת סייבר מייצרים כ-280 בוגרי תואר שני מדי שנה בתחומים רלוונטיים ל-AI. הסכמי שיתוף ישירים מקשרים בוגרים לדיירים כמו מעבדת החדשנות של Deutsche Telekom ואלביט מערכות. חברת ההעברה הטכנולוגית של האוניברסיטה, BGN Technologies, חתמה על 47 הסכמי רישוי עם חברות בפארק בשנת 2024. רשות הסייבר הלאומית מעסיקה 340 עובדים בעיר ומספקת סביבות Sandbox רגולטוריות שבהן מתבצעת עבודה משולבת של AI ואבטחת סייבר במימון ממשלתי.

בסיס המעסיקים הפרטיים מעוגן במספר ארגונים בעלי נוכחות מבוססת לאורך שנים. Dell מפעילה מרכז מו"פ עם כ-650 עובדים, המוקדש לאופטימיזציה אוטונומית של אחסון ולניהול נתונים מונע AI. אלביט מערכות מפעילה חטיבת מודיעין וסייבר עם 420 עובדים. PayPal מפעילה מרכז לגילוי הונאות ואנליטיקת סיכונים עם 290 מדעני נתונים ומהנדסי ML. מעבדת החדשנות של Deutsche Telekom, המתמקדת באנליטיקת רשת ותחזוקה חזויית, מעסיקה 180 עובדים.

נקודות החולשה

רכיב מרכזי בנרטיב של באר שבע — מרכזי הנתונים — דורש בחינה מחודשת. אף ספק ענן היפר-סקייל לא הקים אזור זמינות ראשי בעיר. AWS, Azure ו-GCP ריכזו את השקעותיהם בישראל באזור תל אביב וירושלים, שם יש קרבה לכבלים תת-ימיים וריבוי מסלולי סיבים — תנאי הכרחי למשימות אימון AI. הקיבולת התפעולית של מרכזי הנתונים בבאר שבע עומדת על כ-8.5 מגה-ואט של עומס IT, לעומת כ-180 מגה-ואט בתל אביב וסביבתה. המפעילים המקומיים כוללים את מרכז הנתונים הדרומי של בזק בינלאומי, בעל הסמכת Tier III והספק של 4.2 מגה-ואט, ואת מתקן MedOne בהספק של 2.1 מגה-ואט.

רשות החדשנות הישראלית צופה 2,100–2,400 משרות חדשות בתחום AI ותשתיות נתונים בבאר שבע עד סוף 2026, על רקע התרחבות המכון ל-AI באוניברסיטת בן-גוריון ודרישות מיקום נתונים (Data Localization) לפי תיקוני חוק הגנת הפרטיות. אולם מגבלות ייצור חשמל עלולות להגביל את הרחבת מרכזי הנתונים ל-3–4 מגה-ואט נוספים בלבד, אלא אם פרויקטי סולאר עצמאיים יושלמו כמתוכנן. הפער בין השאיפות לבין התשתיות בפועל אינו מצטמצם בקצב שגידול כוח האדם מרמז עליו.

פער ההישארות: בעיית הליבה בכישרון של באר שבע

הטיעון האנליטי שמגדיר את השוק הזה, ושנתוני הצמיחה לבדם לא חושפים: מחסור הכישרון ב-AI בבאר שבע אינו בעיקרו בעיית ייצור. האוניברסיטה מייצרת בוגרים. זו בעיית הישארות. העיר היא יצואנית נטו של בדיוק ההון האנושי שהמעסיקים שלה זקוקים לו ביותר.

אוניברסיטת בן-גוריון מוסיפה 800 בוגרי מדעי המחשב ומדעי הנתונים מדי שנה. לפי נתוני המעקב אחר בוגרים של האוניברסיטה למחזור 2023, רק 35% מהם נשארים בנגב כעבור שלוש שנים מהסיום. 55% עוברים לתל אביב. 10% עוזבים את הארץ. כלומר, העיר שומרת רק על כ-280 מתוך 800 הבוגרים שהיא מייצרת מדי שנה. 520 האחרים עוזבים לפני שהצטבר להם חמש עד עשר שנות ניסיון בתעשייה — הידע והניסיון שהופכים אותם לבעלי ערך עבור חברות כמו Dell, PayPal ואלביט.

התוצאה: שוק שבו כישרון זוטר זמין, אך כישרון בכיר חסר. מעסיקים המתחרים על מומחים עם שש שנות ניסיון ומעלה בהנדסת ML או במדעי נתונים מתחרים על מאגר שנרוקן במקור. הצינור לא נשבר בשלב הגיוס אלא בשלב ההישארות — שנים לפני שהמועמד מגיע לרמת הניסיון שהשוק זקוק לה.

דינמיקה זו הופכת את באר שבע לשונה מהותית מאתגרי הכישרון בתל אביב. תל אביב מתמודדת עם תחרות ממרכזים טכנולוגיים גלובליים. באר שבע מתמודדת עם תחרות מתל אביב עצמה — עם החיסרון הנוסף שהמועמדים שהיא מאבדת אינם פשוט בוחרים במתחרה. הם בוחרים בגאוגרפיה שונה לחלוטין. הבעיה מבנית, לא מחזורית.

שכר ב-2026: המספרים מאחורי החישוב

כדי להבין מדוע בוגרים עוזבים, צריך להבין את אריתמטיקת השכר. משרות בבאר שבע משלמות 15%–20% פחות מתפקידים מקבילים בתל אביב, לפי סקר השכר של Ethosia ל-2024. הפער נשמע משמעותי — עד שמציבים אותו מול הפרשי יוקר המחייה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה ב-2024 שמחירי הדיור בבאר שבע נמוכים בכ-35% מאלו שבתל אביב.

שכר בהנדסת AI ו-ML

עבור תורמים בכירים (Senior Individual Contributors) עם 6–10 שנות ניסיון, השכר החודשי הממוצע בבאר שבע נע בין ₪48,000 ל-₪68,000. ברמת ההנהלה, מנהל AI או VP Data משתכרים בין ₪95,000 ל-₪135,000 לחודש (לפני אופציות). סכומים אלה משמעותיים — הם אינם נמוכים. אך הם נמוכים ב-20%–30% מהמקבילות בתל אביב, והנזילות הגבוהה יותר של אופציות בתל אביב — הודות לשוק סטארט-אפים עמוק יותר — מרחיבה את הפער עוד יותר.

שכר בתפעול מרכזי נתונים

מסלול מרכזי הנתונים מתגמל פחות ומתמודד עם דינמיקה תחרותית שונה. מומחים בכירים ואחראי תפעול משתכרים בין ₪32,000 ל-₪45,000 לחודש. מנהלי מרכזי נתונים ובעלי תפקידי תשתיות בכירים משתכרים בין ₪75,000 ל-₪95,000. כאן התחרות אינה רק מקומית. לפי דיווחי Data Center Frontier על שווקי כוח אדם באירופה, אמסטרדם ופרנקפורט גייסו באגרסיביות מומחי תשתיות ישראלים, עם שכר גבוה ב-40%–50% ביורו. מגמה זו התגברה לאחר אוקטובר 2023, כאשר מפעילים אירופיים זיהו בכירי מתקנים בעלי רקע ישראלי ככוח עבודה איכותי.

מה הפער בשכר באמת אומר על גיוס

עבור בוגר הבוחן את האפשרויות שלוש שנים לאחר תואר שני מ-BGU, היתרון הממשי של באר שבע מורכב. הפער בשכר (15%–20% פחות) מתקזז חלקית על ידי עלות דיור נמוכה יותר (35% פחות). אבל חישוב מסלול הקריירה חשוב יותר מהאריתמטיקה החודשית. תל אביב מציעה קרבה למעסיקים רבים יותר, מעברים קריירתיים מהירים יותר, רשתות הון סיכון עמוקות יותר, וסיכוי טוב יותר להצטרף לסטארט-אפ עם אופציות משמעותיות. גורמים אלה לא משתקפים בנתוני השוואת שכר, אך הם מכריעים בהחלטות קריירה מוקדמות. עד שהמומחה מגיע לשלב שבו הוא מעריך את איכות החיים בבאר שבע, הוא כבר בנה את הקריירה והרשת שלו 100 ק"מ צפונה.

מה קורה כשגיוס נכשל בשוק הזה

ההשלכות של פער ההישארות ניכרות בכשלונות גיוס מתועדים הממחישים כיצד השוק הזה פועל בפועל.

אחד-עשר חודשים לתפקיד בודד

לפי חקירה של Calcalist Tech מפברואר 2025 על אתגרי הגיוס בנגב, חברת סייבר גלובלית ב-CyberSpark שמרה על משרה פתוחה למהנדס ראשי MLOps לאורך אחד-עשר חודשים, בין מרץ 2024 לפברואר 2025. התפקיד דרש שש שנות ניסיון ומעלה עם התמחות ב-Kubernetes ו-Terraform. בסופו של דבר אוייש התפקיד באמצעות העברת מועמד ממשרד החברה בתל אביב, עם תוספת של 22% לשכר בשל המיקום — בתוספת הסדר עבודה היברידי קבוע מתל אביב. החברה לא מצאה את המועמד בבאר שבע. היא שלפה אותו ממקום אחר ושילמה עבור חוסר הנוחות.

מנכ"ל מדעים שנחטף ב-40% מעל השוק

ברבעון השלישי של 2024, לפי דו"ח TheMarker על תזוזות הנהלה, Zencity גייסה Chief Science Officer מתחום הבריאות הדיגיטלית של מתחרה. חבילת התגמול כללה העלאה של 40% בשכר הבסיס ל-₪105,000 לחודש, בתוספת אופציות בשווי ₪1.2 מיליון הנפרשות על פני שלוש שנים. הסכום היה גבוה משמעותית מחציון השוק — וממחיש את העלות של משיכת כישרון בכיר בתחום מדעי הנתונים בשוק שבו מעט מאוד מועמדים זמינים.

פרויקט שבוטל בגלל מחסור בכישרון

לפי דיווח של Globes מיולי 2024, מעבדת החדשנות של Deutsche Telekom בבאר שבע הקפיאה יוזמת "אינטליגנציה ברשת" לאנליטיקה חזויית ב-2024, לאחר כישלון לגייס ארכיטקט נתונים ראשי עם ניסיון בתשתיות ענן לתקשורת. החיפוש נמשך תשעה חודשים. שלושה מועמדים קיבלו הצעות — כולם בחרו בתפקידים בתל אביב. הפרויקט לא נכשל בגלל טכנולוגיה או מימון. הוא נכשל כי המועמד הנדרש לא היה זמין במספרים מספקים בגאוגרפיה הזו.

אלה אינן תופעות שוליות. הן תוצאה צפויה של שוק שבו הביקוש עלה ב-34% בשנה אחת, בעוד מאגר הכישרון הבכיר צמח רק ב-12%.

מגבלות תשתית שמחמירות את אתגרי הגיוס

אתגרי הכישרון של באר שבע אינם מתקיימים בחלל ריק. הם מונחים על מגבלות תשתית פיזיות שמצמצמות את מה שהעיר יכולה להציע למעסיקים — ובעקיפין, את מה שמעסיקים יכולים להציע למועמדים.

חשמל וקירור

חברת החשמל מעריכה שב-2025 יישאר שולי ייצור של 2.8% בלבד באזור הדרומי, עם ירידה ל-2.1% בשיאי הקיץ. בקשות של חברות עם צריכה מעל מגה-ואט מתמודדות עם תורי המתנה של 18–24 חודשים. אקלים המדבר של באר שבע מעלה את עלויות הקירור המכני לעומת מתקנים באזורי החוף. מתקנים מקומיים מדווחים על מדדי PUE (יעילות שימוש בחשמל) של 1.45–1.55, לעומת 1.25–1.35 במתקני חוף המשתמשים בקירור טבעי. מחסור במים מגביל עוד יותר את השימוש בקירור אוורורי, כאשר חברת מקורות מקצה 150,000 מ"ק לשנה בלבד לפרויקטים חדשים.

ריבוי מסלולי סיבים

למרות שהשהייה (Latency) לתל אביב עומדת על פחות מ-7 מילישניות — מספיק עבור יישומים רבים — המגוון הגאוגרפי של מסלולי הסיבים מצומצם. מסלול צפוני עיקרי עובר במקביל לכביש 6. הפרעה בודדת בצומת תל אביב–באר שבע עלולה לנתק את הקשר. קיימים קישורי גיבוי חלופיים, אך הם תומכים רק ב-10Gbps — לא מספיק לנפחי הנתונים הנדרשים למשימות אימון AI. האיגוד הישראלי לאינטרנט (ISOC-IL) ציין שבאר שבע חסרה קרבה לנקודות נחיתה של כבלים תת-ימיים — יתרון שיש לתל אביב ובני עטרות — מה שיוצר סיכון של נקודת כשל יחידה ביישומים פיננסיים רגישים לשהייה.

אילוצים אלה משמעם שתפקידים מסוימים לא ניתנים להעברה לבאר שבע ללא קשר לחסכונות. אימון AI בסקלה של ענן, עיבוד פיננסי בזמן אמת ומערכות ענן בקנה מידה גדול יישארו מרוכזים היכן שהתשתיות תומכות בכך — והמשרות המקושרות אליהם יישארו שם גם כן. הכישרון שבאר שבע יכולה למשוך מוגבל על ידי מה שהתשתיות מאפשרות.

רוח גבית ארגונית — ורוח נגדית גאופוליטית

שני כוחות פועלים בכיוונים מנוגדים, ומגייסי בכירים בשוק הזה חייבים להבין את שניהם.

מיקום נתונים יוצר ביקוש "כפוי"

תיקון חוק הגנת הפרטיות מחייב שמירת נתונים של המגזר הציבורי ושל מגזר הפיננסים בתחומי המדינה. זה יוצר ביקוש לתשתיות נתונים מקומיות שאי אפשר לממש ממדינות אחרות. עבור מעסיקים בתשתיות הנתונים בבאר שבע — זהו יתרון מבני. הוא מבטיח בסיס עבודה שבכל מקרה חייב להתבצע בישראל, ולעיתים קרובות במתקנים באזור הדרום.

במקביל, תקנות רשות החדשנות בנוגע לטכנולוגיות AI לשימוש כפול יוצרות נטל Compliance משמעותי למרכזי מחקר העובדים עם שותפים בינלאומיים. חברות הפועלות בצומת שבין ביטחון מסחרי לבין אנליטיקת נתונים — פרופיל נפוץ בבאר שבע — חייבות להתמודד עם מגבלות רגולטוריות שמוסיפות עלויות ומגבילות אילו מועמדים יכולים לקבל הסמכה לעבוד על אילו פרויקטים.

דאגות ביטחוניות יוצרות עלויות המשכיות עסקית

הסכסוך מאוקטובר 2023 והדאגות הביטחוניות המתמשכות בדרום ישראל יצרו עלויות המשכיות עסקית המשפיעות ישירות על החלטות כוח אדם. לפי דיווח של Globes מדצמבר 2024, חברות רב-לאומיות רבות יישמו פרוטוקולי כוח אדם מבוזר הדורשים ממפעילי נתונים לשמור על מתקני גיבוי פעילים במרכז הארץ. הדבר מכפיל בפועל את עלויות התשתית של חברות שמיקמו את פעילותן בבאר שבע דווקא לשם חיסכון.

הפרמיה הגאופוליטית משפיעה גם על פסיכולוגיית המועמדים. מועמד פאסיבי הבוחן תפקיד בבאר שבע ישקול גם שיקולי ביטחון לצד שכר, נסיעות ומסלול קריירה. זה לא מבטל את מאגר הכישרון — אך מוסיף חיכוך שתהליכי Executive Search חייבים לצפות ולטפל בו ישירות בשלב ההתקשרות עם המועמד.

מה מגייסי בכירים בשוק הזה צריכים לעשות אחרת

הגישה הקונבנציונלית לגיוס בבאר שבע עוקבת אחרי תבנית צפויה: פרסום משרה, סינון מועמדים מתגובות, ותקווה שהזרם מ-BGU יספק. הנתונים מראים מדוע גישה זו נכשלת באופן שיטתי.

82% מהמהנדסים הבכירים ב-ML, מדעני הנתונים הראשיים ומנהלי מרכזי הנתונים במתחם באר שבע–תל אביב אינם מחפשי עבודה באופן פעיל, לפי נתוני LinkedIn Talent Insights מ-2024. בקרב מנהלי מרכזי נתונים בפרט, 70% הם מועמדים פאסיביים. מועמדים אלה מעוגנים בתפקידיהם עם תקופות הבשלה ממושכות של אופציות. הם לא יראו מודעה — ולא יגיבו לה.

הארגונים שמצליחים למלא תפקידים בכירים בשוק הזה הם אלה שפונים ישירות אל המועמדים. הם מזהים את המקצוענים הספציפיים שעובדים ב-Dell, אלביט, PayPal וארגונים מקבילים. הם ניגשים אליהם עם הצעת ערך שפותרת את המחסומים הממשיים למעבר או קידום — לא רק בכסף. הם מנהלים חיפושים הסורקים את כל השוק — ולא רק את 18% ממנו שבמקרה מחפשים עבודה.

הגישה של KiTalent לAI וטכנולוגיה בנויה בדיוק עבור שווקים בפרופיל כזה: שיעור גבוה של מועמדים פאסיביים, דרישות התמחות מעמיקות ואילוצים גאוגרפיים שמחלישים שיטות גיוס מסורתיות. באמצעות מיפוי כישרונות מבוסס AI, KiTalent מזהה את בעלי הניסיון המתאימים ביותר — כולל אלה בגאוגרפיות מתחרות שעשויים לשקול תפקיד בבאר שבע בתנאים הנכונים. התוצאה: מועמדים מוכנים לראיון תוך 7–10 ימים, עם שיעור שימור של 96% שנה לאחר הגיוס.

לארגונים המתחרים על מנהיגות AI, ראשי מדעי נתונים או מנהלים בכירים של תשתיות קריטיות בנגב, כאשר המועמדים שאתם צריכים אינם נראים בשום לוח משרות ועלות כשלון חיפוש עלולה לטרפד יוזמה טכנולוגית — פנו לצוות ה-Executive Search שלנו כדי להבין כיצד אנחנו פועלים בשוק הזה.

שאלות נפוצות

מהו השכר הממוצע למהנדס AI בבאר שבע ב-2026?

מהנדסי AI ו-ML בכירים עם 6–10 שנות ניסיון בבאר שבע משתכרים בין ₪48,000 ל-₪68,000 לחודש, לפני אופציות. ברמת VP או Head of AI, השכר נע בין ₪95,000 ל-₪135,000 לחודש. סכומים אלה נמוכים ב-15%–20% מתפקידים מקבילים בתל אביב, אך עלות הדיור בבאר שבע נמוכה ב-35%. הפער הממשי מצטמצם לעומת מה שעולה מהכותרות, אך נזילות האופציות וריבוי אפשרויות הקריירה בתל אביב ממשיכים למשוך בכירים צפונה.

למה קשה לגייס מדעני נתונים בכירים בבאר שבע?

האתגר המרכזי הוא הישארות — לא ייצור. אוניברסיטת בן-גוריון מוסיפה 800 בוגרי מדעי המחשב ומדעי הנתונים מדי שנה, אך רק 35% מהם נשארים בנגב כעבור שלוש שנים. הבכירים שהמעסיקים זקוקים להם כבר עברו לרוב לתל אביב או לחו"ל לפני שהגיעו לרמת הניסיון הנדרשת לתפקידי ניהול. בנוסף, 82% מהמומחים הבכירים ב-ML ומדעי הנתונים במתחם באר שבע–תל אביב הם מועמדים פאסיביים שאינם מחפשים באופן פעיל, כלומר פרסום משרות מושך רק חלק קטן מהמאגר הזמין.

האם באר שבע היא שוק צומח למרכזי נתונים?

קיבולת מרכזי הנתונים בבאר שבע גדלה אך עדיין צנועה. עומס ה-IT באזור עומד על כ-8.5 מגה-ואט, לעומת 180 מגה-ואט בתל אביב וסביבתה. אף ספק ענן היפר-סקייל לא הציב אזור זמינות ראשי בעיר. הצמיחה נובעת מדרישות ממשלתיות למיקום נתונים ומביקוש תאגידי, אך מגבלות חשמל ועלויות קירור במדבר מגבילות את קצב ההרחבה. חברת החשמל מעריכה שולי ייצור צרים באזור הדרומי עד 2026, ובקשות מעל מגה-ואט מתעכבות 18–24 חודשים.

איך נבדלים שוקי הכישרון הטכנולוגי בבאר שבע ובתל אביב?

תל אביב מציעה שכר גבוה ב-20%–30% בתפקידי AI ו-ML, אקוסיסטם סטארט-אפים עשיר יותר עם נזילות גבוהה יותר באופציות, וקרבה לכבלים תת-ימיים לתשתיות AI. באר שבע מציעה עלויות נדל"ן מסחרי נמוכות ב-50%–60%, אקוסיסטם מרוכז של AI וטכנולוגיה, וגישה ישירה לפלט המחקרי של BGU. שני השווקים אינם חליפיים — הם משרתים פרופילים שונים של מעסיקים ומניעים מוטיבציות שונות אצל מועמדים. התחרות ביניהם על כישרון בכיר מתנהלת ברמה האישית — ותל אביב ניצחה באופן עקבי.

אילו שיטות Executive Search יעילות ביותר לגיוס כישרון AI באזור הנגב?

פנייה ישירה למועמדים פאסיביים (headhunting) מובילה בהרבה על פרסום משרות. כאשר יותר מ-80% מהמומחים אינם מחפשי עבודה, ארגונים הנשענים על תגובות למודעות מגיעים לפחות מחמישית מהמאגר. KiTalent משתמש במיפוי כישרונות ופנייה ישירה באמצעות AI כדי לזהות וליצור קשר עם המקצוענים המתאימים — כולל בתל אביב או בחו"ל, שעשויים לשקול תפקיד בבאר שבע בתנאים הנכונים. גישה זו מספקת מועמדים מוכנים לראיון תוך 7–10 ימים.

אילו סיכונים צריכות חברות לשקול לפני הקמת פעילות AI בבאר שבע?

יש לבחון שלושה סוגי סיכונים. ראשית, תשתית: שולי ייצור החשמל דקים, מגוון מסלולי הסיבים מוגבל, וקירור במדבר מעלה את עלויות האנרגיה ב-10%–20% לעומת מתקנים באזורי חוף. שנית, שימור כישרון: רוב הבוגרים עוזבים את האזור תוך שלוש שנים, מה שיוצר מחסור כרוני ברמות הבכירות. שלישית, גאופוליטיקה: דאגות ביטחוניות מחייבות חברות רב-לאומיות לשמור על כוח אדם מבוזר ומתקני גיבוי במרכז הארץ, מה שמעלה את עלויות ההפעלה בפועל מעבר לחסכונות הנראים בנדל"ן.