למה רשל"צ היא שוק מנהלים מטעה
מבחוץ, רשל"צ נראית כעיר תעשייתית פשוטה. היא אינה כזו. מאגר המנהלים הבכירים בה רדוד בתחומים קריטיים, נתון לתחרות עזה, ומושפע מכוחות שגורמים לשיטות גיוס קונבנציונליות להיכשל שוב ושוב.
מודעות למשרות מושכות מועמדים מסוג מסוים – מפעילים וטכנאים. הן אינן מושכות את סגן נשיא האופרציות (VP Operations) שמנהל כיום את קמפוס ההשקעות של DHL, או את מנהל המפעלים האחראי על מחקר ופיתוח של שטראוס בתחום התסיסה המדויקת. האנשים הללו אינם מחפשים עבודה. הם עובדים. כדי להגיע אליהם נדרשת גישה שונה מהותית.
אזורי התעשייה המערביים רוויים לחלוטין: שיעור התחלופה מתחת ל-2%, כשאמזון ישראל, DHL ועשרות מרכזי מילוי ממוכנים מתחרים על אותו מאגר מצומצם של מנהלי שרשרת אספקה. כשכל שחקן לוגיסטי גדול שואב מאותו מאגר – מינויים בכירים הופכים למשחק סכום אפס. סמנכ"ל אופרציות שעוזב מתקן אחד לטובת אחר אינו מרחיב את השוק – הוא רק מעביר את המשרה הפנויה. זהו אתגר הליבה של Executive Search בשוק מרוכז: ה-80% הנסתרים של מועמדים פסיביים (EN) אינם רק פסיביים – אלא מוחזקים היטב בידי מתחרים המודעים למצוקת הכישרונות.
רשל"צ מציעה עלויות דיור נמוכות ב-25% מתל אביב, וחיבור תחבורה ציבורית איכותי מאז הפעלת הקו הירוק באוקטובר 2025. ובכל זאת – ארכיטקטים בכירים בתחום התוכנה, מדעני נתונים ומהנדסי ביוטק מעדיפים את תל אביב או הרצליה פיתוח. העיר מתחרה במחירים, אך מחירים לבדם אינם משכנעים מנהל טכנולוגי ראשי לעבור. הצעת הערך חייבת להיות מדויקת: חבילת שכר כוללת, זכויות הון, זמן נסיעות ואתגר מקצועי ייחודי. טעות באחד מהמרכיבים הללו – והמועמד נשאר במקומו.
עם 2,800 אנשי מקצוע בתחומי STEM בחברת מקורות, מחקר ופיתוח של שטראוס בשני קמפוסים צמודים, ומרכזי רפואה מתקדמים כמו אסותא ושמיר – מעגלי המנהלים הבכירים ברשל"צ חופפים זה לזה. תהליך גיוס גרוע, הצעה שנפסקת באמצע או מועמד שנפגע בראיון – כל אלה יתפשטו ברשתות הללו תוך ימים בודדים. הגנה על Employer Branding אינה תוספת נחמדה – אלא תנאי מוקדם לבניית אמינות בגיוס הבא.
כוחות אלו מחייבים גישה של שותף קבוע (EN) – המבוססת על אינטליגנציה שוקית מתמשכת, שיחות פרטניות ודיסקרטיות, ושיטת גיוס מותאמת לסביבה שבה הנראות גבוהה והדיסקרטיות חיונית.