גיוס בכירי דיפ-טק בירושלים: מנוע כישרונות עולמי שלא מצליח לשמר את מה שהוא יוצר

אקוסיסטם הדיפ-טק של ירושלים מייצר חלק מהכישרונות המבוקשים ביותר בעולם בתחומי בינה מלאכותית, אבטחת סייבר ומדטק. אוניברסיטת העברית מדורגת במקום ה-16 בעולם מבחינת ציטוטים במחקר בינה מלאכותית. ייסום, מחלקת העברת הטכנולוגיה של האוניברסיטה, יצרה 186 משפחות פטנטים חדשות והקימה 23 חברות ספין-אוף ב-2024 בלבד. 28,000 המומחים הטכנולוגיים בעיר פועלים בחזית מערכות אוטונומיות, ביולוגיה חישובית ובינה מלאכותית הגנתית. לפי כל מדד אקדמי או חדשנותי – מדובר באשכול מחקר ברמה עולמית.

ובכל זאת, 65% מבוגרי מדעי המחשב והנדסת ביורפואה באוניברסיטת העברית עוזבים את העיר בתוך שנה מסיום הלימודים. המערכת שייצרה אותם לא מצליחה לשמר אותם. תל אביב מציעה תוספות שכר של 15–22%. בוסטון, לונדון וברלין מגייסות דוקטורנטים מאוניברסיטת העברית בשכר נטו הגבוה פי 2.5–3.5 מהשכר המקומי. זרם הכישרונות זורם החוצה, וארגונים שנשארים מאחור מתמודדים עם תקופות איוש ארוכות ב-62% מאשר יריבותיהם בתל אביב לתפקידים מקבילים.

הניתוח שלהלן מספק מבט מובנה על הכוחות המעצבים את שוק הטכנולוגיה בירושלים, על המעסיקים שיוצרים את הביקוש ועל הדינמיקות הספציפיות שהופכות אותו לאחת סביבות הגיוס הפרדוקסליות ביותר בסקטור הדיפ-טק העולמי. הנתונים חושפים עיר שבה מתקיימים כל התנאים לשוק כישרונות משגשג – חוץ מהתנאי החשוב ביותר: היכולת לשמר את בוגריה.

הפרדוקס שבלב שוק הדיפ-טק של ירושלים

הלחץ הפנימי שמלווה כל שיחת גיוס בירושלים הוא זה: העיר פתרה את בעיית ההיצע בשלב הייצור, אך נכשלה בשלב השימור. אוניברסיטת העברית מייצרת כ-280 בוגרי MSc ודוקטורט מדי שנה במדעי המחשב והנדסת ביורפואה. 110 הסכמי הרישוי הפעילים של ייסום מניבים הכנסה שוטפת של 46 מיליון דולר. אינקובטור "ביוהאוס ירושלים" מאכלס בממוצע 12 חברות מדטק פעילות עם גיוס ממוצע של 3.2 מיליון דולר לכל אחת. הפלט האקדמי אינו הגורם המגביל.

השימור הוא. וכישלון השימור אינו נובע בעיקר משכר, אף שהשכר מהווה חלק מהמשוואה. הוא נובע מעומק האקוסיסטם. למומחה בכיר בבינה מלאכותית שנשאר בירושלים יש פחות אפשרויות חלופיות אם המעסיק שלו מצמצם. למומחה רגולציה במדטק יש טווח מצומצם יותר של מעסיקים פוטנציאליים במרחק נסיעה סביר. הסיכון המקצועי של הישארות בירושלים גבוה מהסיכון בעזיבה – וזהו החישוב שגובר על כל שיקול אחר בהחלטה.

זו הטענה שהנתונים השטחיים מסתירים: משבר הגיוס בירושלים אינו בעיית ייצור – אלא בעיית כוח משיכה. האקוסיסטם מייצר כישרונות יוצאי דופן אך חסר את המסה הקריטית שתחזיק אותם במסלול. כל מנהל גיוס הפונה לשוק הזה מתחרה לא רק מול מעסיקים אחרים, אלא מול כוח המשיכה של שווקי כישרונות עמוקים ונזילים יותר – במרחק 60 ק"מ בלבד.

אי-סימטריה זו מעצבת כל סעיף בניתוח שלפניכם.

בתוך האקוסיסטם: מי מעסיק את 28,000 המומחים הטכנולוגיים בירושלים

מעסיקים עיקריים

המעסיק הגדול ביותר בירושלים בתחום הדיפ-טק הוא Mobileye, חטיבת הנהיגה האוטונומית של אינטל. Mobileye פורשת על פני 280,000 רגל רבועים ב-3 בניינים בהר חוצבים ומעסיקה כ-2,700 עובדים בירושלים בתחומי מערכות תפיסה ומיפוי REM. מרכז הפיתוח הרחב יותר של אינטל בירושלים מוסיף עוד 1,100 עובדים העוסקים בפיתוח חומרה למאיצי בינה מלאכותית ובמחקר תהליכי ייצור.

יחד, אינטל ו-Mobileye מהווים כ-14% מכוח העבודה הטכנולוגי של ירושלים. ריכוז זה יוצר פגיעות מערכתית. על פי דוחות בורסה, מניית Mobileye ירדה ב-68% בין ינואר 2022 לינואר 2024, מה שהוביל להקפאת גיוסים ולארגון מחדש שהוכרזו ברבעון השלישי של 2024. ההשפעה בהר חוצבים הייתה מיידית: התכווצות מקומית בתפקידי רכב אוטונומי – בדיוק בזמן שתחומי הסייבר והבינה המלאכותית ההגנתית הציגו צמיחה של 14% במספר העובדים.

פיצול זה הוא התכונה המרכזית של השוק הנוכחי בירושלים. סטארטאפים מבוססי בינה מלאכותית וחברות סייבר מתרחבים. העוגן המסורתי מתעשיית הרכב, שמעסיק עשירית מכוח העבודה, נמצא במגמת התכווצות. הנתון של 28,000 עובדים מסתיר שני שווקים הנעים בכיוונים הפוכים.

השכבה העולה

מתחת למעסיקים המרכזיים, דור חדש של סקייל-אפים משנה את מוקד הצמיחה. Lightricks, שמטה בירושלים ומעסיקה 650 עובדים, התרחבה מעריכת תמונות לנייד לפלטפורמת וידאו מבוססת בינה מלאכותית. Cyera, חברת אבטחת מידע מונעת בינה מלאכותית, גייסה 300 מיליון דולר בסבב C בינואר 2025 ומפעילה מרכז פיתוח בן 120 עובדים בירושלים. OrCam Technologies שומרת על 420 עובדים בירושלים שעובדים על מכשירי עזר מבוססי בינה מלאכותית ללקויי ראייה. Immunai מפעילה צוות בן 85 עובדים בתחום הביולוגיה החישובית בעיר.

חברות אלו מייצגות את עתיד בסיס המעסיקים בירושלים, אך כולן חולקות מגבלה אחת: היקף. יחד, ארבע החברות מעסיקות כ-1,275 עובדים – Mobileye לבדה מעסיקה יותר מכפליים מכך. המעבר מאקוסיסטם הנשלט על ידי עוגן R&D תאגידי יחיד לבסיס מגוון של AI וטכנולוגיה מתרחש, אך טרם הושלם. ההשלכות על הגיוס מהותיות: חיפוש VP הנדסה בחברה בת 120 עובדים דורש גישה שונה לחלוטין ממילוי תפקיד מחדש בחברה בת 2,700 עובדים.

היכן החיפושים נתקעים: שלוש קטגוריות תפקידים שמגדירות את השוק

מהנדסי ראייה ממוחשבת בכירים

חברות רכב אוטונומי ומדטק דימות מהר חוצבים חוות תקופות איוש של 90–120 יום לתפקידי מהנדסי ראייה ממוחשבת בכירים. הממוצע בירושלים לתפקידים מקצועיים בדיפ-טק הוא 68 יום, לעומת 42 בתל אביב. ראייה ממוחשבת חורגת אף מעבר לממוצע הזה.

על פי גלובס, Mobileye התמודדה ב-2024 עם אתגרי שימור חמורים, כאשר מתחרים גייסו 12 מהנדסי ראייה ממוחשבת בכירים מצוות התפיסה הירושלמי שלה, תוך הצעת חבילות הון גבוהות ב-35–45% מטבלאות השכר שלה בישראל. אובדן כזה אינו מוחלף בקלות. מאגר מהנדסי ראייה ממוחשבת עם ניסיון במערכות אוטונומיות הוא קטן גם בקנה מידה גלובלי. בירושלים, שבה 85% מהגיוסים לבוגרי דוקטורט בבינה מלאכותית נעשים דרך פנייה ישירה או המלצות אקדמיות ולא מהיענות למודעות – מאגר המועמדים להחלפה מצטמצם עוד יותר.

מומחי רגולציה ועניינים קליניים

תחום המדטק בירושלים צמח ב-23% בין 2023 ל-2024, מה שהופך אותו לתחום הצומח בקצב הגבוה ביותר באקוסיסטם. צמיחה זו עולה על היצע מומחי הרגולציה. העלות הממוצעת לתהליך אישור FDA 510(k) עלתה ל-2.8 מיליון דולר, ומומחים המובילים תהליכים אלו דורשים פרמיות שתקציבי חברות בסבב A בירושלים מתקשים לספוג.

דפוס טיפוסי לשוק זה: סטארטאפ ירושלמי בתחום מכשור כלי דם, על פי דיווחי תעשיית החיפוש, שמר על משרת VP רגולציה פתוחה במשך שבעה חודשים לפני שמילא אותה עם מועמד שהועבר מבוסטון. חבילת ההעברה עלתה יותר מ-150,000 דולר, והשכר היה גבוה ב-40% מהחציון המקומי. משך החיפוש והפרמיה שנדרשה להשלמתו ממחישים שוק שבו עלות התפקיד הבכיר שנותר פנוי לאורך זמן אינה נמדדת בעמלות מגייסים, אלא בעיכובים בלוחות זמנים קליניים ובחלונות רגולטוריים שהוחמצו.

מהנדסי תשתית בינה מלאכותית ולמידת מכונה

תפקידי MLOps ותשתית בינה מלאכותית הם הקטגוריה שבה מעסיקי ירושלים כבר אינם מתחרים בתנאים מסורתיים. על פי כלכליסט, Lightricks שינתה את גישת הגיוס שלה ברבעון השלישי של 2024 לאחר שלא הצליחה לאייש שלושה תפקידי תשתית בכירים ממאגר מקומי. החברה הקימה מבנה דיווח היברידי בין ירושלים לתל אביב, המאפשר עבודה של שלושה ימים בשבוע מתל אביב לתפקידים אלו. התוצאה: הודאה מפורשת שמאגר הכישרונות בתחום זה אינו קיים בעיר בעומק מספיק.

הודאה זו מלמדת הרבה. כאשר חברה בת 650 עובדים עם מותג מעסיק חזק ומטה בירושלים לא מצליחה למלא שלושה תפקידים מקומית – האות מהשוק ברור. חברות המנהלות חיפוש מנהלים ומומחים טכנולוגיים בכירים בקטגוריה זו חייבות לבנות אסטרטגיות גיוס שחורגות מגבולות העיר מלכתחילה – ולא רק כמוצא אחרון.

שאלת השכר: פיגור אחרי תל אביב בזמן שעלויות המחייה מתקרבות

מבנה השכר לתפקידים מקצועיים בירושלים נמוך ב-8–12% מתל אביב בדרגות הבכירות. בדרגות המומחים והמנהלים, חוקרי בינה מלאכותית עם דוקטורט וחמש שנות ניסיון מרוויחים בין 540,000 ל-720,000 ₪ לשנה. ארכיטקטי סייבר מרוויחים בין 480,000 ל-660,000 ₪. מהנדסי R&D חומרה במדטק – בין 420,000 ל-600,000 ₪.

ברמת ההנהלה, הטווחים מתרחבים: VP בינה מלאכותית או מדען ראשי – בין 960,000 ל-1,440,000 ₪. CISO או VP אבטחה – בין 840,000 ל-1,200,000 ₪. VP R&D חומרה במדטק – בין 780,000 ל-1,080,000 ₪. הנתונים נאספו מסקר השכר של Ethosia 2024, סקר המנהלים של PwC ל-ישראל בתחום הסייבר 2024 ומתחזיות שכר ענפיות.

הטיעון הנפוץ הוא שמחירי הדיור הנמוכים יותר בירושלים (ב-15–20% למ"ר) מאזנים את פער השכר. טיעון זה הולך ונחלש. שיעור אישורי הבנייה לדיור המתאים לעובדי טכנולוגיה ירד ב-23% ב-2024 בשל מחלוקות תכנון עירוניות. המחסור הנוכחי ביחידות דיור לעובדי טכנולוגיה עומד על 2,400 יחידות לשנה. עלויות הדיור מתקרבות לאלו של תל אביב, בעוד השכר אינו עוקב.

עבור מנהלי גיוס המבצעים השוואת שכר לתפקידים טכנולוגיים, ההשלכה המעשית ברורה: הצעה המבוססת על החציון הירושלמי תאבד את המועמד מול תל אביב. הצעה המבוססת על החציון התל-אביבי תעמיס על תקציב סבב A של סטארטאפ ירושלמי. המשא ומתן הנדרש לגישור על הפער מתמקד יותר ויותר במבנה הון, תמיכה בהעברה והיקף התפקיד – ולא רק בשכר הבסיסי. שינויי מס הון המוצעים בישראל, הנדונים כעת בוועדת הכספים של הכנסת, עלולים לצמצם עוד יותר את הערך הנקי של תגמול מבוסס הון – ולהאיץ את זרם העזיבה לארצות הברית, שם פטור QSBS מספק תנאים עדיפים.

מדוע הכישרונות עוזבים: בעיית כוח המשיכה במלוא היקפה

פער השכר מסביר חלק מכישלון השימור. הכוח המניע העמוק יותר הוא נזילות האקוסיסטם.

לארכיטקט סייבר בכיר בתל אביב שעוזב את מקום עבודתו יש עשרות אפשרויות חלופיות במרחק נסיעה של 20 דקות. לאותו איש מקצוע בירושלים יש אולי חמש. אי-סימטריה זו משנה את חישוב הסיכון בקבלת תפקיד בירושלים מלכתחילה. כל מועמד פסיבי ששוקל הזדמנות בירושלים שואל בשקט: אם החברה הזו תצמצם, תעבור ארגון מחדש או תיכשל – מה יהיו האפשרויות שלי בלי לעבור דירה?

שירות המילואים מחמיר את המצב. כ-18% מעובדי הטכנולוגיה בירושלים בגילאי 20–40 נמצאים במילואים ממושכים או עברו לתפקידי ממשל אזרחיים בתחום הביטחון נכון לתחילת 2025, לפי סקר החירום הלאומי של רשות החדשנות. מספר זה מייצג מחסור מלאכותי שמצטרף למחסור המבני הקיים. מעסיקים לא יכולים לגייס אנשים בשירות מילואים פעיל, ומשוחררים מהמילואים מגלים לא אחת שהמעסיק הקודם כבר מילא את תפקידם או ארגן מחדש את הצוות.

המימד הבינלאומי מוסיף שכבת לחץ נוספת. בוסטון מושכת כישרונות מדטק מירושלים. לונדון מגייסת ארכיטקטי סייבר. ברלין שואבת חוקרי בינה מלאכותית. סקר שיבוץ בוגרי אוניברסיטת העברית מצא שמעסיקים בינלאומיים מציעים שכר נקי הגבוה פי 2.5–3.5 מהשכר המקומי. עבור דוקטורנט השוקל בין תפקיד מחקר בינה מלאכותית בירושלים בשכר של 600,000 ₪ לבין משרה בברלין בשכר שקול ל-1,800,000 ₪ – הטיעון הכלכלי מכריע.

באר שבע מוסיפה לחץ מקומי מכיוון בלתי צפוי. בוגרי סייבר מאוניברסיטת בן-גוריון נשארים יותר ויותר בבאר שבע למשרות ב-CyberSpark, בזכות יציבות הסקטור הביטחוני ועלויות מחייה נמוכות יותר. הצינור שתמיד הזין כישרונות זוטרים ובינוניים לירושלים מוסט. לארגונים שבונים צינורות כישרונות בתחום הסייבר, ירושלים מתחרה כעת בשלוש חזיתות: תל אביב בשכר, באר שבע ביציבות ולונדון במסלול קריירה גלובלי.

התחזית ל-2026: שלושה משתנים שייקבעו את השוק

תשתית וחיבוריות

ההתפתחות הקרובה החשובה ביותר לשוק הכישרונות בירושלים אינה תוכנית גיוס או התאמת שכר – אלא הארכת הקו הכחול של הרכבת הקלה שיחבר את הר חוצבים למרכז העיר. השלמת הקו תשנה את גיאומטריית הנסיעה לעשרות אלפי עובדים, ותיצור נגישות לתפקידים ירושלמיים עבור מועמדים מקהילות ביניים שמסתכלים כיום רק על תל אביב.

עומסי כביש 1 יוצרים כיום נסיעות של 75–90 דקות בשעות השיא מפרוורי תל אביב, לפי סקרי תעבורה של משרד התחבורה. משך הנסיעה הזה הוא המחסום המבני הגדול ביותר בפני מעסיקי ירושלים שמגייסים ממאגר הכישרונות של מרכז הארץ. אם הרכבת תספק את ההשפעה הצפויה – מאגר המועמדים האפקטיבי למעסיקי הר חוצבים יתרחב משמעותית. אם לא – האילוץ יישאר.

יכולת מחקר בינה מלאכותית

מרכז האינטליגנציה החישובית באוניברסיטת העברית מתכנן הרחבה של 40 מיליון דולר לאשכולות GPU ומערכות אימון בינה מלאכותית ייעודיות, שיתמכו בעד 400 חוקרי בינה מלאכותית ולמידת מכונה נוספים עד אמצע 2026. השקעה זו צפויה להאיץ הקמת חברות ספין-אוף ביישומי בינה מלאכותית לתחומי הבריאות והסייבר. היא מייצגת גם הגדלת ההיצע של הכישרונות שמעסיקי ירושלים מתקשים ביותר לשמר.

השאלה היא אם הקיבולת המורחבת תזין את האקוסיסטם המקומי או את צינור העזיבה. הנתונים ההיסטוריים של ירושלים מצביעים על האחרון – אלא אם כן ישופרו מנגנוני השימור במקביל. קיבולת אקדמית ללא משיכה עסקית רק מייצרת עוד כישרונות שייספגו בשווקים אחרים.

סקייל מסחרי במדטק

שלוש חברות מדטק ירושלמיות הנמצאות כעת בסבבים B ו-C צפויות להגיע לסקייל מסחרי עד סוף 2026, ולהוסיף 600 תפקידים או יותר בייצור וברגולציה. אלו תפקידי בריאות ומדעי החיים שייצרו ביקוש חריף בשוק שבו מאגר המועמדים לרגולציה כבר דליל.

ניתוח צינורות מדטק של Evaluate Israel מעריך שהרחבה זו ברת-השגה, אך המיומנויות הנדרשות לייצור מסחרי ותאימות רגולטורית שונות מהותית מכישרונות ה-R&D שירושלים מייצרת בשפע. העיר תצטרך לייבא כישרונות – מתל אביב, ממרכזי מדטק בארה"ב או דרך חיפוש מנהלים בינלאומי שמכוון מועמדים המוכנים לעבור לשוק שעדיין בונה את תשתיתו המסחרית.

מה השוק הזה דורש מאסטרטגיית חיפוש

הנתונים המורכבים בניתוח זה מצביעים על שוק שבו שיטות גיוס קונבנציונליות מגיעות לשבריר מהמועמדים הרלוונטיים. ברמת VP ו-CTO, 92% מהגיוסים נעשים דרך Executive Search ולא דרך מודעות. למדענים בתחום מחקר הבינה המלאכותית, 85% מהגיוסים מקורם בפנייה ישירה או בהמלצות מרשתות אקדמיות. לארכיטקטי סייבר, שיעור המועמדים הפסיביים הוא 78%, עם ותק ממוצע של 3.2 שנים והתנהגות חיפוש מועטה.

אלה לא מועמדים שמגיבים למודעות, לשיווק גיוס או לקמפייני מותג מעסיק. הם מגיבים למתודולוגיית headhunting ישירה שמזהה, ממפה ופונה למועמדים שאינם מחפשים.

הסיבוך הנוסף בירושלים הוא שאוכלוסיית היעד קטנה, מרוכזת ומקושרת ברשתות עמוקות. בשוק של 28,000 עובדי טכנולוגיה, שבו מאגר המומחים הבכירים בכל תחום מונה מאות בודדות – דיסקרטיות ודיוק חשובים יותר מנפח. גישה לא ממוקדת שורפת את מאגר המועמדים הרלוונטיים במהירות. חיפוש מוצלח בשוק כזה דורש מיפוי כישרונות המתחשב בסיכון ריכוז מעסיקים, זמינות בהתחשב בשירות מילואים, נכונות גיאוגרפית ובמבנה שכר והון הנדרש כדי להתחרות מול תל אביב ואלטרנטיבות בינלאומיות.

KiTalent מספקת מועמדים מוכנים לראיון למשרות ניהוליות תוך 7–10 ימים, באמצעות פנייה ישירה מוגברת ב-AI שמגיעה לכישרונות בכירים פסיביים שאינם נראים במודעות. עם שיעור שימור של 96% לאחר שנה מתוך 1,450 גיוסים, ומודל תשלום לפי ראיון (ללא retainer מקדים) – הגישה נבנתה בדיוק לסוג השוק שירושלים מייצגת: מומחיות עמוקה, מאגרים רדודים ואפס מרווח לחיפוש איטי או מוטעה.

לארגונים שמגייסים מנהיגות בכירה בבינה מלאכותית, סייבר או מדטק בשוק הדיפ-טק של ירושלים – שבו המועמדים שאתם צריכים לא הגישו מועמדות כבר שלוש שנים, ועלות המשרה הפנויה נמדדת בחלונות FDA שהוחמצו וביתרון תחרותי שאבד – פתחו שיח עם צוות ה-Executive Search שלנו על הדרך שבה אנו יוצרים גישה לשוק ספציפי זה.

שאלות נפוצות

מהו זמן האיוש הממוצע לתפקיד בכיר בדיפ-טק בירושלים?

תפקידים מקצועיים בדיפ-טק בירושלים מאוישים בממוצע תוך 68 יום, לעומת 42 יום בתל אביב. תפקידי ראייה ממוחשבת בכירים אף חורגים מכך – עם תקופות איוש טיפוסיות של 90–120 יום בחברות רכב אוטונומי ומדטק דימות. התקופות הממושכות משקפות שוק שבו 78–92% מהמועמדים הבכירים הם פסיביים, ומאגר היעד בכל תחום קטן. חברות המסתמכות על מודעות גיוס מסורתיות חוות משכי חיפוש ארוכים משמעותית בהשוואה לגישות Executive Search ישירות המיועדות להגיע למועמדים שאינם מחפשים באופן פעיל.

מדוע שכר הטכנולוגיה בירושלים נמוך מתל אביב למרות עלויות מחייה דומות?

שכר טכנולוגיה בכיר בירושלים נמוך ב-8–12% מהמקבילות בתל אביב. הפער משקף עומק אקוסיסטם ולא הבדלי פרודוקטיביות. תל אביב מציעה לאנשי מקצוע בכירים יותר אפשרויות תעסוקה חלופיות במרחק נסיעה סביר, מה שמעלה את רמות התגמול באמצעות לחץ תחרותי. מאגר המעסיקים המצומצם בירושלים מייצר פחות תחרות על הצעות שכר. האיזון המסורתי של עלויות דיור נמוכות מתערער – אישורי הבנייה בירושלים ירדו ב-23% ב-2024, מה שמחמיר את המחסור בדיוק כשהביקוש מעובדי טכנולוגיה גובר.

כיצד משפיע שירות המילואים על גיוס בחברות טכנולוגיה בירושלים?

כ-18% מעובדי הטכנולוגיה בירושלים בגילאי 20–40 נמצאים במילואים ממושכים או עברו לתפקידי ממשל אזרחיים בתחום הביטחון נכון לתחילת 2025. מצב זה יוצר מחסור מלאכותי שמצטרף למחסור המבני הקיים. מעסיקים לא יכולים לגייס משרתי מילואים פעילים, ומשתחררים מהמילואים מגלים לעתים קרובות שצוותיהם הקודמים כבר אורגנו מחדש. ההשפעה בולטת במיוחד בסייבר ובבינה מלאכותית, שבהם פרופיל הגיל של אנשי המקצוע הטכניים חופף במידה רבה עם אוכלוסיית המילואים.

מהם התפקידים המשכירים ביותר בדיפ-טק בירושלים?

הטווחים הגבוהים ביותר בשוק הדיפ-טק של ירושלים נמצאים ברמת VP ומדען ראשי בבינה מלאכותית ולמידת מכונה – בין 960,000 ל-1,440,000 ₪. תפקידי CISO ו-VP אבטחה – בין 840,000 ל-1,200,000 ₪. VP R&D חומרה במדטק – בין 780,000 ל-1,080,000 ₪. הנתונים מבוססים על סקרים לשנת 2024. מרכיבי הון וחבילות העברה יכולים להוסיף 30–50% לתגמול הכולל – במיוחד למועמדים שמגיעים מתל אביב או משווקים בינלאומיים דרך תהליכי Retained Search.

מדוע ירושלים מאבדת כישרונות טכנולוגיה לתל אביב ולשווקים בינלאומיים?

הזרימה החוצה נובעת משלושה גורמים מצטברים: ראשית, תל אביב מציעה פרמיות שכר של 15–22% יחד עם אפשרויות תעסוקה חלופיות עמוקות יותר – מה שמפחית את הסיכון הקריירי. שנית, שווקים בינלאומיים – בוסטון, לונדון וברלין – מגייסים בוגרי אוניברסיטת העברית בשכר נקי הגבוה פי 2.5–3.5 מהשכר המקומי. שלישית, בסיס המעסיקים בירושלים מרוכז: התכווצות של כל מעסיק מרכזי משפיעה באופן לא פרופורציונלי על כלל העובדים. התוצאה – 65% מבוגרי מדעי המחשב והנדסת ביורפואה באוניברסיטת העברית עוזבים את העיר בתוך שנה מסיום הלימודים.

איך KiTalent מסייעת בגיוס מנהלים בשוק הדיפ-טק של ירושלים?

KiTalent משתמשת במיפוי כישרונות ו-headhunting ישיר מוגבר ב-AI כדי לזהות ולפנות למועמדים בכירים פסיביים שאינם נראים דרך מודעות. בשוק שבו 92% מגיוסי VP ו-CTO נעשים דרך חיפוש ישיר – שיטה זו מגיעה למועמדים הרלוונטיים. KiTalent מספקת רשימת מועמדים מוכנים לראיון תוך 7–10 ימים, גובה לפי ראיון (ללא תשלום מקדים) ומציגה שיעור שימור של 96% לאחר שנה מתוך 1,450 גיוסים ניהוליים ברחבי העולם.